כמה מילים אישיות על התכנית ששודרה בטלוויזיה
הכתבה שפורסמה בערוץ 13 בנושא הניכור ההורי היא כתבה כל כך מטעה ורחוקה שנות אור מהמציאות, שאני לא יכולה שלא להתייחס אליה.
ניכור הורי היא תופעה מזעזעת. מחרידה. משהו שהמוח האנושי לא מצליח לעכל, ובטח שלא לסבול.
יושבות אמהות מול כתב חדשות 13 וטוענות שמתעללים, מעליבים ומשפילים אותן, והכתבה מציגה אותן באור של קורבנות, אפילו קצת גורמת לנו לרחם עליהן ולשאול "למה זה מגיע להן?", "איך זה יכול להיות?".
אז בואו נעשה סדר בבלאגן הכל כך ערוך ולא משקף הזה –
הורה שמגיע מלכתחילה לטיפול פסיכולוגי על רקע ניכור הורי הוא הורה בעייתי, מסית, קר רוח ששם כמשימת חייו להרוס את ההורה השני. לרוב, מדובר בהורה כ"כ מורעל, עד שהשנאה להורה השני מעוורת אותו לגמרי, וגורמת לו לשטוף את מוחם של הילדים ברמה כזו שהם יזדהו באופן מוחלט עם רגשותיו, ויידרסו לחלוטין את ההורה אחר.
נוצר מצב שבו הילד כל כך מוסת וכל כך מוצף ב"רעל" של אותו הורה מנכר, עד שהוא פשוט נחסם לגמרי כלפי ההורה השני. הילד חי מציאות כל כך מעוותת, עד שכמו אדם בשבי – הוא מתחיל להאמין לעצמו שזה דווקא נחמד להיות חטוף.
הוא ממשיך לנגן לעצמו שוב ושוב בראש את סיפוריו של ההורה המנכר, להזדהות עמו ולתפוס את הצד שלו, לרוב באופן טוטאלי ומוחלט שבו אין בכלל עוררין על הגרסה של אותו הורה. אגב, זה לרוב בגין דברים שבכלל לא קשורים להורה ולילד, למשל נושאים כלכליים ("אבא שלך לא משלם על כלום"), נושאים רגשיים ("אמא שלך בגדה בי"), רגשות נקם ("אמא רעה ולא מגיע לה") וכיוצ"ב.
ולמה זה ככה? בגלל הצורך המובנה של הילדים לשרוד.
אם אני חי עם הורה מנכר (וכמובן לא ידוע לי שהוא מנכר), הוא זה שמגדל אותי, דואג לי, מאכיל אותי, נותן לי קורת גג – אין לי כל אפשרות לחשוב אחרת ממנו, כי אז למעשה הוא "יתהפך" עליי, ינדה אותי וחלילה ינטוש אותי.
במצב כזה, הילד האומלל תופס בלית ברירה את העמדה של ההורה המנכר, ומתחיל בתעמולת רצח כלפי ההורה השני, כאשר כל התרסה, התנגדות ומרידה בהורה השני – מחזקת את עמדתו מול ההורה המנכר, ולרוב הילד זוכה לתשבוחות ולטפיחה על השכם מההורה המנכר, שמרוצה מכך שעושים בשבילו את העבודה.
חשוב להבין, כי לילד אין ולא צריכה להיות כל מעורבות במערכת היחסים בין הוריו, קשה ככל שתהא ומורכבת ככל שתהא. אדם יכול להיות בעל גרוע אך אב נפלא, ולהיפך.
לאף הורה אין את הזכות "לגזול" מהורה אחר את זכותו הבסיסית – להיות הורה לילדו, לגדל אותו, לאהוב אותו ולהעניק לו מעצמו, קשות נסיבות הגירושין ככל שיהיו.
שימו לב כי הכתבה עסקה רק בצד אחד של המתרס – ההורה אשר תויג כ"הורה מנכר" והילדים המוסתים אשר לכאורה מתעללים בהם בטיפול הפסיכולוגי ומכריחים אותם (על לא עוול בכפם, כך עפ"י הכתבה) לנהל קשר עם ההורה השני.
הכתבה כלל לא מציגה את הצד של ההורה השני, המנוכר, אשר עשו לו רצח אופי מזעזע ברמה כל כך קשה ויסודית, עד שילדיו שלו, בשר מבשרו, מחרימים אותו בצורה כ"כ אלימה, עד שהם מעדיפים "שימות".
עד כמה קשה הניכור בפגישות הטיפול האלו? בואו תשמעו קצת, עפ"י תסקירים ודו"חות שמגישים המטפלים לתיקי ביהמ"ש:
הילדים המנוכרים אוטמים את עצמם לחלוטין בפני ההורה המנוכר, ויכולים לשבת במשך פגישות שלמות בדממה בחדר הטיפולים, לסרב להוציא מילה ולא להגיב כשההורה המנוכר פונה אליהם.
הילדים המנוכרים שונאים את ההורה המנוכר שנאת מוות (שכן ההורה המנכר עושה להורה המנוכר "דמוניזציה" – הופך אותו לדמות שטנית ממש), רואים בו אויב ומסרבים לקבל אותו כחלק מחייהם.
הילדים המנוכרים מקללים בחומרה את ההורה המנוכר, "טיפש", "פחדן", "אפס", "עלוב", "הלוואי שתמות", "הלוואי שלא היית ההורה שלי", ושלל פנינים ומרגליות, שלרוב שמעו בבית ההורה המנכר.
אחד הילדים בתיק שניהלתי כל כך שנא את ההורה המנוכר, עד שאמר לו באחד המפגשים שבו היה צריך לבלות איתו זמן איכות "אני מעדיף לצאת עכשיו לכביש ולהידרס מלבלות איתך ביחד".
תגידו לי אתם, מה כבר יכול הורה (כשיר כמובן, לא מדובר בנרקומן/אנס/רוצח) לעולל לקטין שמצדיק מילים והתנהגויות כאלו קשות?
אחת החוויות הקשות בתחום דיני המשפחה היא להתמודד עם הורים מנוכרים. התחושה היא נוראית וקשה, ואין מילים שיכולות לנחם.
מדובר בהורה שכול לילדים חיים. ילדים שלפני רגע נישקו את ההורה, דיברו איתו, שיחקו איתו, הוא השתתף במסיבות הכיתה, בימי ההולדת, הסיע לחוגים ולחברים – ופתאום הוא מתויג כמפלצת. זה קורה לו ביום בהיר אחד, והשמיים נופלים עליו.
ניכור הורי הוא מושג חדש, מורכב ועצוב – עצוב כל כך, עד שעומדות לי דמעות בעיניים מלכתוב את הטקסט הזה. אני מאחלת שאף אחד מכם, ובכלל אף אדם, לא יזכה לעבור חוויה כל כך מזעזעת, שבו זמנית רוצחת גם את הנפש וגם את האישיות ומשאירה את האדם מרוקן לחלוטין.
ולעיתונאים שמחפשים לעשות רייטינג על כאב ועגמת נפש של אנשים אחרים – בבקשה אל תתערבו בנושא שאתם לא מבינים בו. זה כל כך יותר מורכב מ-10 דקות התהילה שלכם.