שיטות לעיבוד שבבי:

חריטה כרסום השחזה קדיחה ניסור בירוק

מחרטה היא מכונה לעיבוד שבבי, אשר משתמשים בה לעיבוד חלקים ציריים סימטריים. החומרים המעובדים יכולים להיות מתכות, עץ וחומרים פלסטיים.

פעולת המחרטה, הנקראת "חריטה" (Turning) היא הורדת חומר בעזרת סכין חריטה, על ידי עיבוד סיבובי מסביב לעוּבָּד (חומר הגלם העובר עיבוד). הפעלת המחרטה יכולה להיות ידנית או ממוחשבת - CNC.

אפשרויות לבחירות חומר הסכין:

פלדה מסוגסגת (H.S.S), ניתנת לטיפול תרמי.
סכיני מתק"ש (מתכת קשה) - עשויים מערבוב של אבקות שעוברות תהליך מיוחד של דחיסה ואפייה (סינטור). מאפשרים מהירות חיתוך גבוהה, אך החומר יוצא פריך.
סכיני קרמיקה/חרסינה - מאפשרים מהירות חיתוך גבוהה, אך לא עמידים בפני זעזועים. משתמשים בדרך כלל לפעולות גימור.

פרמטרים בחריטה:

לפי נתוני הסכין ונתוני העוּבָּד, קובעים את מהירות החיתוך.
עומק העיבוד (עובי השבב) הוא העומק שאותו תוריד המחרטה בכל מעבר של הסכין על חומר הגלם. עומק העיבוד נקבע מדרישה לטיב פני השטח: עיבוד גס או עדין. בעיבוד עדין עובי השבב הוא בין 0.5 מ"מ ל-1.5 מ"מ, בעיבוד גס בין 3 מ"מ ל-5 מ"מ.
קידמה (התקדמות הסכין לאורך העוּבָּד תוך כדי הורדת חומר גלם) בוחרים גם כן על פי דרישות רמת העיבוד. בעיבוד עדין קידמה היא 0.05 מ"מ עד 0.15 מ"מ ובעיבוד גס היא 0.4 מ"מ עד ל-0.8 מ"מ.

תהליכי עיבוד נקבעים מתוך מטרה של חיסכון במשאבים וחיסכון בזמן, תוך שמירה על טיב פני שטח ודיוק נדרשים. מהנדסי התעשייה צריכים למצוא פשרה בין הגורמים השונים.

מבנה בסיסי מחרטה לעיבוד מתכת:

ייצוע המחרטה
מערכת הנעת כלי החיתוך
מערכת דפינת והנעת חומר הגלם

מחרטה לעיבוד עץ:

מחרטה לעיבוד עץ דומה למחרטת עיבוד המתכת אך בדרך כלל איננה כוללת מערכת להנעת כלי החיתוך.

העיבוד נעשה באמצעות מפסלות חריטה מיוחדות אשר החרט מפעיל על עץ חומר הגלם, כאשר הכלי נשען על Rest tool - משטח אחיזה אשר מאפשר חיתוך החומר.

למחרטת העץ גדלים שונים החל מדגמים קטנים לטובת עבודות עץ עדינות וכלה בדגמים גדולים לשימוש תעשייתי

כַּרְסֹמֶת היא מכונה לעיבוד שבבי, המשמשת לעיבוד מדויק של משטחים מישוריים וצורתיים. כירסוּם הוא השיטה הנפוצה ביותר לעיבוד שבבי, ומשמשת לעיבוד של כמעט כל הצורות הגאומטריות. כלי העיבוד של הכרסומת נקרא כַּרְסֹם. בשונה מחריטה, הכרסום מסתובב בכּוֹשׁ הכרסומת, והעֻבָּד נע לעומתו (פרט לכיוון האנכי Z). הכרסומות קיימות בשתי תצורות בסיסיות: אנכית ואופקית, בהתאם לכיוון הכוש.

כרסומות פשוטות מאפשרות תנועה בשלושה צירים (X,Y,Z), וקיימות כרסומות בעלות ציר סיבוב אחד או שניים נוספים (A,B).

סוגי כרסומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעשייה נהוג להבחין בין שני סוגי מכונות:
1. מכונות כרסום קונבנציונאליות - מכונות שחלק ניכר מהפעלתן מתבצע ידנית.
2. מכונות כרסום בעלות בקרה ספרתית (NC/CNC) - מכונות שהפעולות בהן מבוצעות ללא מעורבות העובד. הפיתוח של מכונות אלה החל בשנות ה-50 של המאה ה-20, לאחר מלחמת העולם השנייה. בשוק קיימות מכונות CNC המסוגלות לעבד גם בארבעה וחמישה צירים.

מכונת כרסום CNC.

בעיבוד עץ משתמשים בכרסומת ידנית, המכונה "רוּטֶר".

סוגי כרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סוגים שונים של כרסומים למטרות שונות. ביניהם:

כרסום דיסקה - למטרות חיתוך
כרסום אצבע - למטרות חיתוך וגימור או לחריצים עמוקים
כרסום שיכור - להורדת שבבים באופן גס

כאשר נדרש עיבוד לצורה מיוחדת ניתן להשתמש בכַּרְסוֹמים לא סטנדרטיים.

מקדחה היא כלי עבודה שתפקידו ליצור חורים בחומרים קשים כגון מתכת, אבן, עץ ועוד.

שיטת הקידוח של רוב המקדחות היא על ידי נעיצת מוט בורגי מחודד ("מקדח") בתנועה בורגית (סיבוב + נעיצה), כאשר המסילות שעל הבורג מאפשרות את פינוי החומר הנהרס בקידוח.

עיבוד בארוזיה חשמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך המשמש בעיקר לייצור תבניות לתעשיית הפלסטיק. במקום לשחוק את מתכת התבנית באמצעים מכניים כקידוח או כרסום, מנמיכים באיטיות צורה רצויה כלשהי (העשויה לרוב מגרפיט או נחושת) אל עבר לוח מתכת עבה (בדרך כלל פלדה). צורה זו טבולה בנוזל אלקטרוליטי וטעונה במתח גבוה. הניצוצות החשמליים הנוצרים בין שתי האלקטרודות שוחקים את הפלדה במשך כמה שעות ויוצרים עליה את התבנית השקועה המדויקת של הצורה הרצויה.

נוח גם להשתמש בשיטה זו לשינוי צורתם של כלים מפלדה מחוסמת, שכן היא אינה דורשת חיסום מחדש.