מדריך לכתיבת עבודה סמינריונית

אבל האמת היא, שעם הסבר ברור ובהיר, הדרך לכתיבת עבודה אקדמית יכולה להיות מלאה באור ושמש, אם רק יודעים את הכללים הנכונים והטיפים הקטנים שמשנים את התמונה (ואת העבודה...)

מאמר זה יסקור בהרחבה  הנחיות לכתיבת סמינריון, בצורה ברורה, מסודרת, שתפיג את העמימות סביב הכתיבה ותנחה דרך סלולה.

כתיבת עבודת סמינריון: אז איך מתחילים?

בשביל להתחיל טוב, צריך קודם להבין טוב – מהי עבודה סמינריונית?
עבודה סמינריונית היא עבודה המנתחת נושא מסוים, בהישענות על מקורות ומחקרים קיימים, כאשר בסופו של דבר סינתזת המידע והשוואת התוכן, גורמים לגילוי ידע חדש הנשען על מקורות מבוססים שנבדקו.
אם כך, הדבר הראשון שצריך, הוא - לבחור נושא שעליו תערך העבודה, בתחום הידע של דיסציפלינת השטח הלימודי.
לאחר בחירת הנושא, גם אם האצבעות ממש מדגדגות בתשוקת הכתיבה, יש להניח הכול ולהתחיל בעבודת החקר, שהיא עבודה מאתגרת בהחלט, אך גם מהנה, אם בוחרים להשקיע בה באמת.
חיפוש הנושא יעשה בכל מאגרי המידע המספקים תוכן אשר ניתן להישען עליהם כמקורות: ספרים, כתבי עת ישנים, מאגרי מידע של אוניברסיטאות וחיפוש אינטרנטי.
לאיסוף המידע והמקורות ישנם שני מטרות: 1. אפשרות ציון מקור הידע ומתן ביבליוגרפיה סדורה ותקינה. 2. חומר רב ממנו ניתן להתבסס על העבודה, ומקור השראה לרעיונות ותוכן.
לאחר שנאגר מידע רב, שאלות מחקר, ותשובות מפתח - הגיע הזמן להתקדם לצעד השני.

מבנה ותבנית

עוד טרם ניגשים לכתיבה עצמה, יש לדעת מה הם הכללים לכתיבה נכונה של עבודה סמינריונית, כיון שלאופן הכתיבה ישנו השפעה רבה על הציון. גם מסקנות מדהימות וידע מחכים, לא יוכלו לעבור אם לא יהיו כתובים בצורה הנדרשת לעבודות מסוג זה.

המבנה הכללי בנוי בדרך כלל בסדר הבא: ראשית יבוא עמוד השער הכולל את כותרת העבודה, פרטים אישיים ומקום הלימודים, לאחריו, יגיע תוכן עניינים אשר יסכם את ראשי הפרקים בצורה מסודרת, לאחר מכן יגיע מבוא קצר המתאר את רקע, שיטה וסקירת העבודה, (את תוכן העניינים והמבוא, עדיף להכין לאחר גמר העבודה הכללית כדי למנוע שינויים תלויים מיותרים). לאחר המבוא יגיע גוף העבודה - שהוא יהיה הארוך והמקיף ביותר, כאשר מיד לאחריו יגיע סיכום מקיף המתמצת את כל הנכתב בגוף העבודה. אך עדיין לא תמה העבודה, לאחר כל אלו, יגיע תורם של רשימת המקורות שעליהם בוססה העבודה ונספחים המרחיבים את המקורות, ועכשיו, אפשר לנשום לרווחה, תמה לה העבודה.

חוץ מבנית המאקרו של העבודה יש להתייחס גם לבניית המיקרו: כתיבה בלשון תקינה, עניינית, נכונה תחבירית, ללא שגיאות כתיב, מנוסחת כיאות ולפי כללי הכתיבה הלשונית.

לאחר הקמת התבנית הגיע הזמן לעבור לשלב המשמעותי:

ליצוק את התוכן למבנה של סמינריון

שלב זה הוא המורכב מכולם, בהם נעשה תהליך משותף בין מקורות המידע, מבנה העבודה וסינתזת ומסקנות הכותב. 

כאן המקום להפעלת מוחו הפורה של הכותב, באמצעות שאילת שאלות מחקר עומק, ענית תשובות על בסיס מקורות שונים, פילוח מידע, הסקת מסקנות ובנית מתודיקה שלמה אשר מספרת את ביסוס המקורות בצורה חדשה, מסקנתית ומובילה לידע חדש ומוסמך.

בעת כתיבת המאמר יש לעקוב כל העת כי יחד עם היצירתיות המפכה והרעיונות פורצי הדרך – מבנה המאמר נשאר מסודר כפי תבניתו.

לאחר כל זאת, כאשר כבר נראה כי הגיע הזמן לחכוך ידיים בסיפוק, הרי שהעבודה עוד לא נגמרה:

רפלקציה ובדיקה עצמית

ייתכן שלכותב העבודה נראית ברורה ומחוורת, ייתכן שבעת כתיבתו הקפיד על תקינות לשונית ומבנה תחבירי נכון, אך עדיין, טעויות הן אנושיות, קורות כל הזמן, ולכן, חשוב מאוד לעבור על העבודה שוב ושוב ושוב, ולוודא כי היא אכן כתובה בצורה נכונה מכל הבחינות.

הטוב ביותר בנוסף לבדיקה העצמית, הוא קבלת חוות דעת נוספת מאדם שאינו נגוע, אשר יוכל לעבור על העבודה ולאשר שהיא אכן בנויה כמו שצריך ומשיגה את מטרתה. ככל שתהיה ביקורת עצמית גבוהה יותר, כך יש סיכוי שציון העבודה יעלה בהתאם.

לסיכום: כעת, לאחר שההנחיות לכתיבת סמינריון ברורות, הגיע הזמן לשנס מותניים ולהתחיל לעבוד לפי הכללים שמובילים לעבודה מנצחת.